ישראל הס 20 לנובמבר 2019
מרוץ ירושלים 2019 שהפיקה רצים ללא גבולות היה המרוץ היהודי-ערבי ה-8 של העמותה והוא היה המרגש ביותר מבחינתי. מה שריגש אותי במיוחד היה השיווק לנשים המזרח ירושלמיות. במרוץ זה לא רק שהגיעו יותר נשים מזרח ירושלמיות מכל מרוץ אחר שלנו, אלא שהצלחנו לשלש את כמות הנשים והנערות המזרח ירושלמיות שהשתתפו בו. בעיני זה היה שווה הכל.
בכל יום שבת וראשון בחודש האחרון לפני המרוץ פתחנו אני, שהד ולפעמים גם רר'ד ואחמד חליל, את תחנת מכירת כרטיסי ההשתתפות במרוץ, במלון הלאומי בשיח ג'ראח. זו היתה תחנת המכירה המרכזית שלנו במזרח ירושלים והגיעו אליה המון נרשמים!
שהד חמאד היא מובילת דעה משפיעה מאוד במזרח ירושלים בכלל ובאזור שכונת שיח' ג'ראח בפרט והיא הביאה המון נרשמות בין הגילאים 19-22. התגובות וההתרגשות של הנרשמות המזרח ירושלמיות היו מפתיעות ביותר.
"זה המרתון הראשון בירושלים. נכון?"
באחד מימי הרישום אמרו לי ולשהד מספר נערות, בהתלהבות רבה – 'איזה יופי, זה פעם ראשונה שיש מרוץ בירושלים (القدس), יש כבר בשכם בבית לחם וברמאללה אבל עוד אין בירושלים… מדהים!!'
אני יודע שלחלקכם זה נשמע מוזר, הרי מרתון ירושלים מתקיים כל שנה – זה נכון, אבל רבים מתושבי מזרח ירושלים לא מכירים אותו, או אם הם מכירים אותו, הם לרב לא תופסים אותו כשייך אליהם, וככזה שמנסה לתת להם תחושת שייכות.
כל זה בגלל שמרתון ירושלים כמעט בכלל לא מוציא פרסומים בערבית, או עמדת הרשמה/חלוקה במזרח ירושלים, או לדוגמא רישום במזומן (רב תושבי מזרח ירושלים עדיין לא מבצעים רכישות בכרטיסי אשראי – שלהרבה מהן אין – דרך האינטרנט) כולי תקווה שהמצב הזה ישתנה בעתיד.
"בנות עם חיג'אב יכולות להשתתף במירוץ"?
יום אחד רר'ד שהצליחה לגייס כמה עשרות תלמידות מבית הספר 'מאמונייה' (בית הספר הגדול ביותר לבנות במזרח העיר) אמרה לי -'בנות עם חיג'אב שאלו אותי אם גם הן יכולות להשתתף במרוץ? אמרתי להן שכן כי הרי גם לי יש חיג'אב ואני משתתפת'. שאלתי אותה למה הן בכלל שאלו אותה את השאלה הזו.
היא הסבירה לי כי בנות עם חיג'אב מרגישות לעיתים שהחיג'אב מסמן אותן כלא רצויות בהרבה אירועים ומקומות. בשלב זה הבנו אני וצוות שיווק המרוץ למזרח ירושלים, שאנו צריכים לתת יותר לגיטימציה בפרסומים שלנו, לנערות ונשים הלובשות חיג'אב. ולשם אכן מיקדנו את השיווק – לספק תחושת שייכות, היתה המפתח המרכזי בהצלחה.
ככל שאנו משלבים יותר נשים בצוות העמותה, אני יותר רואה איך הן מצליחות להגיע לנשים נוספות ולשלב גם אותן בפעילויות המדהימות של העמותה!!!
יום אחד הגיעה סבתא לרשום למרוץ את הנכד שלה שלומד באוניברסיטת ג'נין
בשלב מסויים במהלך ההרשמה ראיתי תופעה נוספת שמאוד ריגשה אותי – עד המרוץ הנוכחי הנרשמים ממזרח ירושלים היו בעיקר נערים ונערות וכן צעירים עד גיל 30.
הפעם הרגשתי שהצלחנו לעלות מדרגה בצורה משמעותית: לתחנת ההרשמה בשיח' ג'ראח, הגיעה יום אחד סבתא כדי לרשום את הנכד שלה. הנכד הוא תושב ירושלים שלומד באוניברסיטת ג'נין, שמאוד מאוד חשוב לו להשתתף אבל הוא לא יכל להגיע בעצמו.
לאט לאט הבחנתי (לראשונה במרוצים שלנו), שלתחנת ההרשמה מתחילות להגיע עוד ועוד אמהות ואחריהן גם אבות ומשפחות שלמות שרשמו את ילדיהן או את כל המשפחה למרוץ!!
זו תופעה שהתחלנו להבחין בה במירוץ ירושלים 2019 אך לא ראינו אותה לפני כן. מעבר לכך, ביום המרוץ עצמו הגיעו לא מעט הורים כדי לעודד את הילדים שלהם. זו היתה הפעם הראשונה שבה חשתי שפרצנונ מחסום מסויים של היכרות.
רכז ההרשמה שלנו בערבית, שגרה במזרח ירושלים אמרה לי אחרי המרוץ: ראיתי הרבה משפחות שהכרתי, שלא האמנתי שהן הגיעו לכאן. הגיעו למרוץ הזה אנשים שבחיים לא היו במערב ירושלים. איך הצלחתם להגיע אליהם?
