רקע לסיור בשכונת שיח' ג'ראח
השכונה נוסדה בשלהי המאה ה-19, ונקראת על שם שיח' חוסאם א-דין אל-ג'ראחי, שהיה הרופא של צלאח א-דין במאה ה-13. השכונה הוקמה ב-1865 ע"י תושבים ערבים מוסלמים שיצאו מהעיר העתיקה בירושלים ונחשבה לשכונה הערבית – מולסמית הראשונה שנבנתה מחוץ לחומות.
מתוך מפקד אוכלוסין שעשו הטורקים ב-1905 גרו בשכונה 167 משפחות מוסלמיות, 97 משפחות יהודיות ו-6 משפחות נוצריות. היהודים התרכזו ב-2 שכונות – שמעון הצדיק ונחלת שמעון. שמעון הצדיק הוקמה ב-1890 ונחלת שמעון הוקמה ב-1891 ע"י כוללים יהודים – אשכנזים וספרדים במטרה לשכן בה משפחות של יהודים ממוצע תימני וספרדי. להרחבה בקישור זה
- שם 2 השכונות היהודיות שנבנו במסגרת שכונת שיח' ג'ראח הן על שם שמעון הצדיק שנקבר בשכונה – שמעון הצדיק היה כהן גדול במשך כ-40 שנה, בתקופה שלפני שלטון היוונים בארץ ישראל. הוא היה מהכהנים הגדולים האחרונים של השושלת החשמונאית והוא נחשב לדמות מרכזית בהיסטוריה היהודית ונודע בחכמתו, בצדקותו ובמעמדו הדתי. לפי התלמוד הבבלי, שמעון הצדיק נפגש עם אלכסנדר מוקדון בזמן שהצבא המקדוני עבר בארץ ישראל, והוא שכנע את מוקדון לא להרוס את בית המקדש השני.
בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20, השכונה חוותה מתחים בין האוכלוסיות השונות, במיוחד לאור הסכסוך הלאומי המתגבר בארץ ישראל. עם זאת, גם בתקופה זו נשמרו קשרים חברתיים וכלכליים בין התושבים הערבים ליהודים בשכונה.
במהלך מלחמת העצמאות:
במלחמת העצמאות, השכונה הייתה לחזית קרבות עזה בין הכוחות היהודים והערבים. ב-14 לאפריל 1948, נרצחו 78 יהודים, רובם רופאים ואחיות, בדרכם לבית החולים הדסה כאשר שיירתם הותקפה על ידי כוחות ערבים כשעברה בשייח ג'ראח, בו היה הכביש הראשי להר הצופים. הטבח התרחש כ-4 ימים לאחר פרשת דיר יאסין – קישור לסיפור המלא על שיירת הע"ח.
למה הרבה קונסוליות מעדיפות למקם את עצמן בשיח' ג'ראח?
מיקומה הגיאוגרפי והאסטרטגי: השכונה ממוקמת במזרח ירושלים, קרוב לעיר העתיקה ולמוקדים מדיניים חשובים. המיקום האסטרטגי מאפשר גישה נוחה למוסדות מרכזיים בעיר, כולל אתרים דיפלומטיים, תרבותיים ודתיים. להרחבה בקישור
היסטוריה ומעמד בינלאומי: השכונה מחזיקה במעמד היסטורי מיוחד, במיוחד לאור העובדה שהיא מהווה חלק מהאזור שנמצא במרכז הקונפליקט הישראלי-פלסטיני. נוכחות קונסולרית באזור כזה מאפשרת למדינות האירופאיות להיות מעורבות ישירות בנושאים מדיניים חשובים, וגם לספק שירותים קונסולריים לאזרחיהן בצורה יעילה. להרחבה בקישור
מעורבות פוליטית ודיפלומטית: מדינות אירופאיות רבות מבקשות להראות תמיכה באוכלוסייה הפלסטינית בירושלים ובזכויותיהם למגורים ולקרקע. השכרת קרקעות בשכונה מאפשרת להן להביע עמדה פוליטית ומוסרית בעד זכויות אדם וצדק חברתי.
עם זאת חשוב לציין כי נוכחות הקונסוליות הזרות בשכונה גורמת לעלייה במחירי הדיור. הקונסוליות בדרך כלל משלמות מחירים גבוהים יותר עבור נכסים, מה שמוביל לעליית מחירים כוללת בשוק הנדל"ן המקומי ודוחק תושבים מקומיים מהשכונה.
מחלוקת הקרקעות שיח' ג'ראח:
מתוך פודקסט שהכין תאגיד השידור על שיח' ג'ראח בסוף 2022 – בקישור זה
ב-1947 היו בשכונה כ-100 בתים יהודיים. מזרח ירושלים עברה לשלטון ירדני בעקבות מלחמת 1948. התושבים היהודים שפונו יושבו מחדש בבתים פלסטינים במערב ירושלים.
לאחר מלחמת העצמאות ב-1948, האזור נכבש על ידי ירדן, והבתים שנמצאים בו ניתנו לפליטים פלסטינים כתוצאה מהמלחמה.
ב-1972, עמותות יהודיות רשמו את הקרקע על שמם והחלו בהליכים לפינוי התושבים הפלסטינים, בטענה שהשטח נרכש על ידי יהודים עוד במאה ה-19. הפלסטינים טוענים כי הם מתגוררים בבתים מאז 1956 תחת הסכם עם ירדן ו-UNRWA. העניין המשפטי נעשה מורכב יותר מכיוון שהחוק הישראלי מאפשר ליהודים לתבוע בעלות על נכסים שאיבדו במלחמת העצמאות, אך אינו מאפשר לפלסטינים לעשות את אותו הדבר.
במהלך השנים, משפחות פלסטיניות רבות קיבלו צווים לפינוי בטענה שהן גרות שם ללא אישור. מקרים רבים נדונו בבתי משפט ישראליים, שהכירו בבעלות היהודית על הקרקע והורו על פינויים של משפחות פלסטיניות.
הפינויים הציתו עימותים אלימים בין תושבים פלסטינים למשטרה ולמתנחלים. הקהילה הבינלאומית, כולל האו"ם, מדינות רבות וארגוני זכויות אדם, הביעה התנגדות לפינויים בטענה שהם פוגעים בזכויות האדם של הפלסטינים ותורמים להחרפת הסכסוך.
בשנת 1993 החלו שתי הנאמנויות היהודיות להגיש תביעות לתשלום דמי שכירות. בשנת 2001 קיבל בית המשפט בירושלים את דרישת הנאמנויות לפנות את השוכרים בשל אי תשלום דמי שכירות.
פינויים בנכסים משיח' ג'ראח החלו למעשה בשנת 2001 והמשיכו מאז כאשר הגיעו לשיא בשנת 2021 אז החלו עימותים של אנשי 'עצמה יהודית' עם תושבי השכונה הערבים בזמן הרמדאן.
הפינוי המתוכנן של משפחות פלסטיניות במאי 2021 גרם להתגברות המתחים בירושלים. עימותים במסגד אל-אקצא ובסביבתו הובילו להסלמה ולמבצע צבאי בעזה. המשבר חשף את השבריריות של המצב בירושלים ואת המורכבות של הסכסוך הארוך על הקרקעות.
לחלק מהמשפחות הפלסטיניות שסולקו משייח ג'ראח היו נכסים בבעלותן בתוך ישראל (בתוך הקו הירוק), כולל במערב ירושלים, לפני 1948, אך נכסיהן הועברו לישראל במסגרת חוק נכסי נפקדים. משפחות פלסטיניות הציעו לעזוב את שייח' ג'ראח אם יוכלו לקבל בחזרה את רכושן שלפני 1948, אך עפ"י החוק הישראלי של נכסי נפקדים הדבר לא אפשרי.
להרחבה ודוגמאות על המאבק בין המתנחלים היהודים, הנאמנויות היהודיות ותושבי שיח' ג'ראח הערבים בקישור זה
