רצים ללא גבולות

רקע לסיור בשכונת בית חנינא

בית חנינא היא שכונה בצפון מזרח ירושלים המחולקת כיום ע"י גדר ההפרדה, כאשר החלק הגדול של השכונה הנמצא בשטח ירושלים נקרא (الجديدة) 'החדשה', בעוד החלק הישן (البلد) 'אלבלד' נמצא מחוץ לשטח המוניציפלי של ירושלים.

ההתיישבות בית חנינא החלה עוד לפני תקופת האימפריה התורכית כאשר בתחילת התקופה העותמאנית חיו בכפר בכ-28 משפחות. עפ"י מפקד האוכלוסין שהתקיים ב-1945 גרו בכפר כ-1600 איש על כ-15,000 דונם שמתוכם רק כ-219 שימשו למגורים בעוד שרב השטח שימש כקרקע חקלאית.

בעקבות מלחמת העצמאות עבר הכפר לשטח הירדני ואז נבנה בו פרבר מודרני הנקרא 'ראש הדרך' והוא כביש הממשיך את הדרך שבין רמאללה לירושלים. הרחבה בקישור זה

גרפיטי בית חנינא 

גרפיטי בבית חנינא

לאחר ששת הימים

לאחר מלחמת ששת הימים ישראל הרחיבה את גבולות הכפר כך שהם כללו את השטח המזרחי בבית חנינא הידוע כיום כבית חנינא החדשה וקבעה את המדיניות הזו עד 1980. בעקבות המלחמה והסיפוח הישראלי של מזרח ירושלים, רבים מתושבי הכפרים הסמוכים אליו החלו לעבור לבית חנינא. בתקופה זו החל הכפר הקטן להפוך לשכונה עירונית.

פיתוח משמעותי של תשתיות בשכונה, כולל כבישים, ביוב, מים וחשמל, תרם לעלייה באיכות החיים ולמשיכת תושבים חדשים.

לפי מוסד המחקר הערבי ARIJ ישראל החרימה 2,927 דונם של קרקע מבית חנינא (33.1% מהשטח הכולל) לבניית ארבע שכונות ישראליות בתוך ירושלים: פסגת זאב, נווה יעקב, רמת שלמה, ורמות. 

בנוסף, 39% מאדמת הכפר פוצלו מהכפר על ידי גדר הגדה המערבית (לאחר האינתיפאדה השנייה החלה ישראל לבנות את גדר ההפרדה).

התפתחות השכונה בשנים האחרונות: 

בשנים האחרונות, בית חנינא חוותה פיתוח נדל"ני מואץ עם בניית בניינים רבי-קומות, מרכזים מסחריים ופרויקטי דיור חדשים. אלו הביאו לגידול משמעותי באוכלוסייה ולשיפור באיכות החיים. להרחבה בקישור זה.

השכונה ממוקמת בסמוך לכבישים ראשיים המקשרים בין חלקים שונים של ירושלים, מה שהופך אותה לנגישה ונוחה לתושבים. כמו כן, הקמת מוסדות חינוך ובריאות בשכונה, כולל בתי ספר, מרפאות ומוסדות קהילתיים, שיפרו את השירותים הזמינים לתושבים ועזרו למשוך אוכלוסייה נוספת.

על ההתיישבות היהודית שבשכונה, הפינויים והמאבקים על הבתים שבה

ב-18 באפריל 2012, בני הזוג נתשה פונו משני בתים בעקבות החלטת בית המשפט הישראלי לפיה הקרקע הייתה בבעלות יהודים. רשות מקרקעי ישראל רכשה את המבנים בשנת 1977 במסגרת תוכנית לשכונה יהודית בת 50 דירות בשם "נוף שמואל". 

משפחת נתשה ציינה כי המסמכים שבידי הרשות מזויפים וכי בני המשפחה היו בעלי חלק מהנכס עוד משנות ה-40, אך בית המשפט הישראלי דחה זאת בהיעדר ראיות.

האיחוד האירופי גינה את הפינוי, ואמר כי הם מודאגים מאוד מהתוכניות לבנות התנחלות חדשה "בתוך השכונה הפלסטינית המסורתית הזו". 

ב-27 באפריל 2012 כ-150 פעילים פלסטינים, ישראלים וזרים קיימו מחאה שהובילה לעימותים עם משטרת ישראל. בינתיים פרויקט נוף שמואל עוד לא הוקם, אך משפחות יהודיות גרות ב-2 הבתים של משפחת נטשה מ-2012.

מלון המלך חוסיין שבנייתו נפסקה בבית חנינא 

מלון המלך חוסיין שבנייתו נפסקה בבית חנינא – בתל אל פול