רקע לסיור בשכונת סילוואן שבירושלים
התפתחות הכפר עד המאה ה-19
סילוואן, המזוהה עם הכפר הקדום שילוח, מוזכרת בתנ"ך מספר פעמים; בספר ישעיהו – מוזכר "מי השילוח ההולכים לאט" כמים המגיעים אל ירושלים דרך נקבת חזקיהו, שמחברת את מעיין הגיחון (אשר נמצא בסילוואן) אל בריכת השילוח. מדובר במערכת מים חשובה שהוקמה על ידי חזקיהו מלך יהודה כהגנה מפני מצור אשורי.
סילוואן מופיעה גם בברית החדשה, שם מוזכרת בריכת השילוח במקום שבו ריפא ישו אדם עיוור.
במהלך המרד הגדול בין 66 ל-73 לספירה שלט שמעון בר גיורא בכל "העיר העליונה" שבה קבע את מקום מגוריו לפני שנטש אותה ובחלק מה"עיר התחתונה" עד החומה הגדולה בעמק קדרון ומזרקת סילועם, כיום בסילוואן.
סילוואן היתה בימי הביניים כפר חקלאי, שראשיתו במאה ה-7 על פי מסורות מקומיות.
עפ"י המסורת המוסלמית בימי הביניים, מעיין סילוואן (עין סילואן) היה בין ארבעת מקורות המים הקדושים ביותר בעולם – האחרים היו זמזאם במכה, עין פאלוס בבית שאן ועין אל-בכר בעכו.
מהמאה ה-19 ועד מלחמת העצמאות
באמצע שנות ה-50 של המאה ה-19, תושבי הכפר סילוואן קיבלו תשלום כדי למנוע חילול קברי יהודים בהר הזיתים. מדובר באירוע שבו קבוצה של יהודים מהקהילה הירושלמית פנתה לתושבי סילוואן וביקשה מהם לשמור על קברי היהודים הנמצאים בהר הזיתים, בעקבות מקרים של חילול קברים. כדי להבטיח את שמירת הקברים, התושבים קיבלו תשלום בסך של 100 פאונד.
האירוע הזה מתועד במספר מקורות היסטוריים, והוא מדגיש את המתח והיחסים המורכבים בין הקהילות היהודיות והערביות בירושלים באותה תקופה. המקור הכספי, הגיע כנראה ממשפחות יהודיות עשירות או מהקהילה היהודית בירושלים, שניסו לשמור על קדושת הקברים תוך יצירת הסכם עם התושבים המקומיים.
בין השנים 1885 ל-1891 נבנו בסילוואן 45 בתי אבן חדשים עבור יהודים עולי תימן באזור שנקרא כיום 'בטן אל-הווא'. השכונה כללה מקום תפילה הידוע כיום כבית הכנסת התימני הישן.
ב-1922 קנה הברון אדמונד דה רוטשילד כמה דונמים של קרקע בכפר והעביר אותם לפיק"א – חברה להתיישבות יהודית בארץ ישראל.
במפקד האוכלוסין של 1931 נספרו בסילוואן 630 בתים עם אוכלוסייה של 2968 איש שמתוכם; 2,553 מוסלמים, 124 יהודים ו-91 נוצרים.
במהלך המרד הערבי בארץ ישראל בשנים 1936–1939 (מאורעות תרצ"ו–תרצ"ט), הוצאו תושבי הקהילה התימנית בסילוואן על ידי הוועד הלאומי היהודי אל הרובע היהודי, בשל המצב הביטחוני המידרדר.
על פי מסמכים הנמצאים במשרד האפוטרופוס, בתיהם של יהודי תימן בסילוואן נלקחו על ידי משפחות ערביות ללא רישום בעלות.
ממלחמת העצמאות ועד ההתיישבות היהודית בסילוואן
לאחר מלחמת 1948 עבר סילוואן לשלטון ירדני שנמשך עד מלחמת ששת הימים ב-1967, מאז נכבש ע"י ישראל.
בשנת 1980, שילבה ישראל את מזרח ירושלים (שסילוואן הוא חלק ממנה) תחת עיריית ירושלים באמצעות חוק ירושלים, חוק יסוד בישראל.
מאז מלחמת ששת הימים ב-1967 ארגונים יהודיים ביקשו לחדש בסילוואן את הנוכחות היהודית. בין העמותות הפעילות בנושא התיישבות יהודית בסילוואן הם עמותת אלעד ועמותת עטרת כהנים.
ב-1987, כתב נציג ירדן באו"ם למזכ"ל האו"ם כדי ליידע אותו על פעילות ההתיישבות הישראלית בכפר; במכתבו צוין כי חברה ישראלית השתלטה על שני בתים פלסטינים בשכונת אל-בוסתאן, לאחר שגירשה את יושביהם בטענה שהבתים הם רכושה. מאותה תקופה, ואדי חילווה, אזור בסילוואן הסמוך לחומה הדרומית של העיר העתיקה, ושכונת אל-בוסתן, היו למוקד ההתיישבות היהודית.
נכון לשנת 2004 מתגוררות באזור יותר מ-50 משפחות יהודיות, חלקן בבתים שנרכשו מערבים שטוענים שלא ידעו שהם מוכרים את בתיהם ליהודים, וחלקם בבית יונתן.
במהלך הלילה של ה-30 בספטמבר 2014, בשעה 01:30 לפנות בוקר, נכנסו מתיישבים יהודים, בסיוע משטרתי, ל-25 בתים בשבעה בניינים, אשר היו שייכים בעבר למספר משפחות פלסטיניות בסילוואן, במה שהיתה הרכישה הישראלית הגדולה ביותר של בתים בסילוואן מאז 1986.
רב הבתים היו פנויים, אבל בבית אחד שבו פונתה משפחה פרץ עימות. עמותת אלעד טענה כי הבתים נקנו כהלכה וכחוק.
היות שמי שמוכר קרקע לישראלים עלול לקבל עונש מוות מהרשות הפלסטינית, בן למשפחה פלסטינית אחת שמכרה את רכושה ברח מירושלים, מחשש לחייו. וכן, חלק מהמשפחות הפלסטיניות הטוענות לבעלות על הקרקע, החלו לנקוט צעדים משפטיים על מנת להוציא את המתיישבים היהודים.
בתגובה למהלך זה, ב-2 באוקטובר 2014, גינה האיחוד האירופי את הרחבת ההתנחלויות בסילוואן. דובר הבית הלבן ג'וש ארנסט, תיאר את הדיירים החדשים כ"אנשים הקשורים לארגון שאג'נדה שלו, בהגדרה, מעוררת מתחים בין ישראלים לפלסטינים". ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, טען כי זה "לא אמריקאי" למתוח ביקורת על רכישה חוקית של בתים במזרח ירושלים ליהודים או לערבים.
סדרה מעולה שנעשתה על הנושא היא איסט סייד של 'כאן' עם השחקן עם יהודה לוי בקישור זה
נכון לשנת 2024, ההערכה היא שכ-700 עד 800 יהודים מתגוררים בשכונת סילוואן וכ-20,000 ערבים – עפ"י מידע שפרסם מכון ירושלים למחקרי מדיניות.
